אודות בית הספר לאמנות דיגיטלית
ברוכים הבאים!
נתחיל עם שני ציטוטים:
הציטוט הראשון מהמחבר של יצירת המופת הספרותית "הנסיך הקטן" שאגב גם צייר את כל האיורים בעצמו כחובבן (במקצועו הוא היה טייס בזמנו כשהיו מעט מכשירים והיו טסים לפי תחושה, לא כמו הטייסים המתקדמים שהוא כינה אותם "רואי חשבון"!)
והציטוט השני מהיוצר של משחקי המחשב המהפכניים Wolf3D (טירת הנאצים), Doom ו- Quake ואח"כ קסדת המציאות המדומה Oculus VR מה שהיום זה Meta Quest 3 שבה אני משתמש.
מהציטוטים תבינו את הגישה שלי, של קודם להראות לכם מה מגניב בזה, ואז לדרוש מכם להשקיע הרבה (לא כסף, אלא זמן חשיבה ומאמץ), כי ככה גם אני אישית עושה!
If you want to build a ship, don’t drum up the men and women to gather wood, divide the work, and give orders. Instead, teach them to yearn for the vast and endless sea.
Antoine de Saint Exupéry
In the information age, the barriers [to entry into programming] just aren't there. The barriers are self imposed. If you want to set off and go develop some grand new thing, you don't need millions of dollars of capitalization. You need enough pizza and Diet Coke to stick in your refrigerator, a cheap PC to work on, and the dedication to go through with it. We slept on floors. We waded across rivers.
John D. Carmack
ועכשיו אנקדוטה מחיי הפרטיים כדי להסביר את אותם עקרונות מזווית שונה - מה שחשוב זה שתעשו מתוך אהבה ותשוקה לנושא, ואז גם תתמידו ואז כל הצד הטכני כבר יסתדר מעצמו:
בילדותי אהבתי לנסוע על סקייטבורד, למרות שהייתי גרוע בזה.
אז מצד אחד הייתי ממש גרוע:
דבר ראשון, הייתי חסר כישרון מבחינה פיזית. לדוגמה, אף פעם לא הצלחתי לתת לעצמי "תנופה" בעצמי על נדנדה של מגרש משחקים, אז אותו דבר לא הצלחתי לצבור מהירות על רמפה half-pipe שצריך לדחוף את עצמך מצד לצד.
דבר שני, הייתי ממש פחדן, לדוגמה אף פעם לא עשיתי ollie שזה נחשב התרגיל סקייטבורד הכי בסיסי. זה "טריק" שדורכים על הזנב של הסקייטבורד ואז כשהוא מתרומם קופצים באוויר, והוא "נדבק" לך לרגליים. אני פחדתי שהוא סתם ייתקע לי במפשעה או ישבור לי משהו, ואכן כאשר סוף סוף אזרתי אומץ וניסיתי, נפלתי קדימה, הסקייטבורד עף לי לתוך הפנים שבר לי את האף, שכבתי בשלולית דם בחצר של הבניין, ושכנה ערביה מצאה אותי בוכה וקראה לאימא שלי. ואז יותר גם לא ניסיתי.
מצד שני, למרות שהייתי ממש גרוע, מאוד אהבתי לנסוע על סקייטבורד:
אבא שלי כל שבוע היה לוקח אותי ל"ימית" זאת היתה חנות גלישה וסקייטבורדים למטה בסוף שדרות בן גוריון (אנחנו גרנו בסטלה מאריס למטה), והיו שם קסדה ומגיני ברכיים ומרפקים, והיו להם שתי רמפות: אחת גדולה half-pipe ואחת קטנה quarter-pipe . אני ידעתי רק לנסוע קדימה לאט ואז להסתובב חזרה על הרמפה הקטנה. פעם אחת עשיתי את זה מאוחר מדי והגעתי בטעות ל 50-50 (שהצירים על הקופינג) והייתי מאוד מבסוט מעצמי, אבל כמובן זה היה בלי כוונה! למעשה היה רק טריק אחד שידעתי לעשות, שזה Rock To Fakie שזה פשוט לנסוע ולחזור חזרה...
אוקיי אז הנה אני מגיע לפואנטה:
פעם אבא שלי דיבר עם אחד הסקייטרים המתקדמים שהיו שם, כמובן הסקייטר ההוא עשה טריקים על הרמפה הגדולה. והוא הסביר לאבא שלי שלעשות את ה"ירידה" (dropping in) ברמפה הגדולה, הוא יכול ללמד אותי תוך חצי שעה כי זה רק עניין של להתגבר על הפחד (חח לי היה לוקח חצי שנה להתגבר על הפחד אם בכלל...); אבל, הוא הסביר, אין בזה טעם, כי אני לא אדע איך לעשות שום דבר אחר כך. לעומת זאת אם אני אלמד בהדרגה טריקים על הרמפה הקטנה, אני בהמשך אוכל לעשות אותם על הרמפה הגדולה.
אוקיי, למה זה הפואנטה שלנו פה?
כי אם אני רק אלמד אותכם איך לעשות את החלק הכי קשה כביכול, אם אני רק אלמד אותכם את הצעדים שצריך בשביל להפעיל את התוכנה שאתם רוצים לדעת להפעיל, אז לא עשינו בזה כלום, כי התוכנה היא רק כלי לבטא את הרעיונות היצירתיים שלכם והכישרון האמנותי שלכם, והטכניקות שצברתם על המדיום המסורתי (לדוגמה ציור על נייר, או נגינה על כלי אקוסטי) ואז לקחת את כל מה שאתם יודעים ולמנף אותו בעזרת הכוח של המדיום הדיגיטלי, התוכנה במחשב. אם אתם לא יודעים לעשות כלום בלי המחשב, אז אתם גם לא תדעו לעשות כלום עם המחשב.
אז זה דבר אחד שאני חושב שיהיה מיוחד באתר הזה, שאנחנו נלמד גם את כל הרקע הלא-מחשבי, בשביל לשפר לכם את היכולת הכן-מחשבית.
דבר שני שאני חושב שיהיה מיוחד באתר הזה, זה שהוא יהיה מאוד אישי, זאת אומרת לדוגמה, אם אני אומר לכם "עשרת היצירות הגדולות בתחום..." אז זה עשרת היצירות שאני חושב שהן הכי הכי, שהכי מדברות אליי. אם אני מלמד אותכם טכניקה מסוימת, אולי זה פשוט מה שהכי נוח לי, או זה מה שיש לי בבית במקרה.
דבר שלישי, האתר הזה הוא למעשה המשך ישיר של האתר שלי: "מוזיאון התכנות על שם תומר אייגס". אז למי שלא מכיר, האתר ההוא זה פשוט אני מקליט את חיי היום יום שלי. בדרך כלל אני אוכל תוך כדי שידור חי, אחר כך מקליט חצי שעה, פתאום מוריד מיקרופון ורץ לשירותים, או לטלפון או וואטאבר. זה לא מתוכנן ומתוקתק ומקצועי. להיפך, זה הכי חובבני וחלק מהחיים. הסיבה היא שככה יש לי כוח לעשות את זה, ולעומת זאת אם אני עושה את זה בצורה "מקצועית" אז כל ההנאה שיש לי מן ההדרכה פשוט נעלמת ואני עוזב את כל הנושא וחבל גם לי וגם לכם.
הנה דוגמה איך זה נראה כאשר אני מנסה לעשות עבודה "מקצועית" (מתוך אתר שעשיתי מזמן שנקרא "גולגולת הסלע" שהיה חלק קטן מפרויקט גדול בשם "בריינילנד")
אז לעומת זאת באתר של מוזיאון התיכנות אין שום יומרה להסביר בצורה מקצועית, אני פשוט לומד יחד איתכם, ובאותו זמן מסביר לכם מה שהבנתי, ואם לא הבנתי מנסה יחד איתכם למצוא דרך להבין יותר טוב בגוגל או ויקיפדיה או מה שלא יהיה. ואז זה גם לא מחייב ולא מלחיץ, ויום אחד אני מסביר על נושא כזה ומחר על אחר, ואז חוזר, או אחרי חודש או שנה חוזר והכל בסדר אין לחץ, ואני חושב שככה יותר כיף לי ולכם, וגם ככה אני לא נשבר ועוזב באמצע, כי זה לא מטלה משעממת אלא כמו הרפתקאה שמגלים דברים ביחד. אז בקיצור ככה נעשה גם פה.
דרך אגב המטרה מבחינתי בגדול של כל הדברים שאנחנו עושים פה, זה שיהיה לי את הידע הטכני הדרוש כדי לעשות את הפרויקטים באתר האישי שלי:
שדרך אגב הסלוגן שלו זה the art of science כלומר המדע של האמנות; פה אנחנו למעשים לומדים את הצד המשלים: the science of art זאת אומרת כל הידע הטכני איך לעשות אמנות יפה...
אז בקיצר מה שהתחלתי להגיד, זה שהידע שנלמד ביחד כאן, יעזור לי לעשות את הפרויקטים שבאתר "סטרולוביץ" :
בשביל Mathematical Opera אני רוצה ללמוד יצירת מוזיקה...
בשביל Hard Sci-Fi Series אני רוצה ללמוד "פיסול" גרפיקה תלת מימדית...
בשביל Kung Fu Physics אני רוצה ללמוד תוכנות כוריאוגרפיה "ריקוד"...
בשביל Equation to Sound אני רוצה ללמוד תאוריה של מוזיקה...
בשביל Mathematica with D&D אני רוצה ללמוד ציור...
בשביל Theory of Everything אני רוצה ללמוד מדע חישובי...
אבל בעצם מהצורך המאוד ספציפי הזה יכולים להיוולד פרויקטים חדשים או סתם הנאה וסיפוק ואפילו הפחתת חרדות, נגיד במקום לכתוב לאנשים בפייסבוק למה היום OpenAI התחילה לעבוד עם יצרניות נשק, וכמה זה בדיוק הסרט "טרמינייטור" (רק בלי המסע בזמן חח), אז אני אתרכז בדברים יפים, אז מה אם זה אסקפיזם, ניסיתי מספיק לעזור לאנושות כבר עשר שנים...
פעם חבר צביקה שאל אותי מה אני עושה בחיים, אז אמרתי לו שאני מנסה להציל את האנושות אבל היא לא כל כך מעוניינת, אז הוא אמר: בינינו, גם לא כל כך מגיע לה... אז תכלס צביקה צודק, עכשיו אני אעשה פרויקטים שטובים לי לנפש, ושתלך כל האנושות לעזאזל, אי אפשר לעזור לאנשים שלא רוצים שיעזרו להם!
מקווה שיהיה לכם כיף ומעניין באתר ואולי גם תלמדו משהו חח...
ניר סטרולוביץ